הטהרה 

לפני הקבורה נוהגים לרחוץ את הגופה. לרוב נעשית עבודה זו הנקראת "טהרה" בידי ה"חברה קדישא".

 

היו מקומות שבהם נהגו לטבול את הגופה בתוך מימי המקווה אבל גדולי הרבנים התנגדו לכך, והמנהג בוטל.

 

המנהג המקובל בימי התלמוד היה לקבור את המת באדמה ללא ארון. היו מלבישים את הגופה בבגדים לבנים פשוטים ובחלוק, הנקראים תכריכים, מביאים אותה למקום הקבורה, קוברים אותה בבור וממלאים אותו באדמה.

 

בימי קדם היו רק אנשים חשובים קבורים בארונות, ואפילו אז היו נוקבים חורים בעץ, כדי שתוכל האדמה (העפר) לבוא במגע עם הגופה. בחוץ לארץ יש מדינות רבות, שבהן יש חוק המדינה קבורה בארון, ושם נקברים כך גם היהודים, אלא שנוהגים לשים בתוך הארון קצת עפר מארץ ישראל.

 

במדינת ישראל קוברים ללא ארון, אלא אם יש סיבה מיוחדת לקבורה בארון, כגון שהמת נהרג בתאונת דרכים. גם חיילים נקברים בארון.