"המנציחים ציון" מצבות ראשון לציון

מחוייבים למצבות בטיב מעולה עם גימור מדוייק וליטוש דק השומר על ברק ומראה חדש ומקצועי לאורך שנים

יחס אישי ושירות גם בבית הלקוח

לייעוץ והצעת מחיר - חינם

 

052-8996555

קברים בארץ ישראל

 

 

בימי הביניים היו רוב הקברים עשויים במתכונת של מצבה. ארונות קבורתם של אנשי המעלה נחצבו מגוש אבן, שעליו נחרטה דמות המת בשכבו למלוא אורכו. "קברים" כאלה נמצאים בהרבה כנסיות עתיקות. בימינו רוב הקברים בעולם המערבי הם מצבה לראש המת, שעליה כתובים שם הנפטר ותאריך פטירתו.

אחד הקברים המפורסמים בעולם הוא ה״טאג׳ מאהאל״ שבאגרה, הודו.


 

בתקופה הכאלקוליתית (4000 לפני הספירה) נטמנו עצמות המת, שנאספו לאחר התפוררות הגווייה, בגלוסקמה עשויה חרס או אבן, והגלוסקמאות הושמו במערות קבורה.

 

בתקופת הברונזה הקדומה (האלף השלישי לפסה"נ) נהגו לקבור את המתים מכמה וכמה דורות במערות שליד היישובים; שרידי שלדים שנקברו קודם לכן הוסטו הצידה כדי לפנות מקום למתים חדשים, והקבורה במערה נמשכה עד שלא היה מקום לעצמות נוספות.

בתקופת הברונזה התיכונה (2000-2200 לפני הספירה) נהגו לקבור בקבר עמוק, חצוב בסלע, את גווייתו של נפטר אחד, או לבנות גל אבנים (הנקרא רוגם או דולמן) מעל לקבר רדוד.

בתקופת הברונזה התיכונה והברונזה המאוחרת (1200-2000 לפני הספירה) קברו את המתים במערות טבעיות, בקברים שנחצבו במיוחד לצורך זה ואף בקברים לנפטר אחד, שנכרו בשטחים פנויים בתוך העיר. תינוקות נהגו לקבור בכדים גדולים, שנטמנו מתחת לרצפות בתי המגורים.

 

 

 


 

קברי יהודים 

 

 

 

 

בתקופת בית ראשון קברו בני ישראל את מתיהם בקברים חצובים בסלע, שהיו נחלת המשפחה מדורי דורות.

הגופות הונחו על גבי מדפים מוגבהים לאורך קירות חדר הקבורה.

 

נכבדי ירושלים נקברו בקברים מפוארים, שעליהם כתובות הנושאות את שמותיהם ואזהרה מפני חילול הקבר.

בתקופת בית שני היה נהוג ללקט את עצמות המת ולאספן בגלוסקמאות־אבן, שעליהן חרות שמו.

הגלוסקמאות הובאו למערת הקבורה, שהייתה נחלת המשפחה.

 

קברים מפוארים של נכבדי ירושלים מתקופת בית שני הם קבר יאסון שברחביה, הקברים בנחל קידרון (יד אבשלום), קברי הסנהדרין ועוד.

 


 

בית קברות יהודי מצבות ישנות